קַרְקָרָה

קַרְקָרָהf. (cmp. קַרְקַע) rimmed bottom of a vessel; lower border of a web. Ohol. IX, 16 כנגד קַרְקָרָתָהּ ed. Dehr. a. Ar. ed. Koh. (ed. קוּרְקוּרוּתָהּ, קוּרְקְרוּתָהּ) corresponding to (under or on the rim of) its bottom; Tosef. ib. X, 9 קורקורתיה ed. Zuck. (read קוּרְקוּרְתָּהּ or קוּרְקְרוֹתֶיהָ); ib. קוּרְקַרְתָּהּ, קוּרְקוּרְתָּהּ. Kel. XXVIII, 10 עד שיגמור את קַרְקַרְתָּהּ ed. Dehr. (ed. קורקורתה; Ar. קוּרְקְרוֹתֶיהָ, ed. Koh. קר׳ pl.) until he finishes the lower border of the network.Pl. קַרְקָרוֹת. Ib. II, 2 קַרְקְרוֹתֵיהֶן. Tosef. ib. B. Kam.II, 2 קרקרנות (corr. acc.; R. S. to Kel. II, 2 תוך). Ib. VII, 15 קַרְקְעוֹת הכלים the bottoms of vessels.